⛔ לא חולקים GPT – הפוסט שלא ייתן לכם לישון על השמירה ⛔
- מיה יהלום מאמנת לדיגיטל
- 20 באפר׳
- זמן קריאה 2 דקות
(כי יש דברים שנשארים בין אדם לבינה שלו)
רגע, למה בכלל הפרטיות שלך חשוב?
דמיינו מסדרון עם דלתות סגורות. מאחורי כל דלת מסתתרת פיסה מהחיים הדיגיטליים שלכם: התחביבים, השאיפות, אפילו מה אכלתם בצהריים. עכשיו דמיינו את בן‑הדוד הסקרן שלוחץ Enter, וכל הדלתות נפתחות בבת־אחת – רק כי נתתם לו להתחבר עם המנוי שלכם ל‑GPT.לא נעים בכלל.

כשהזיכרון “מתלכלך” איך לשמור על הפרטיות ב GPT שלך
קרה לי: ביקשתי עבור חבר צמחוני ורגיש לגלוטן רשימת מסעדות. מאז, GPT החליט שגם אני מכרסמת חסות. כל הסטייקים המעושנים נעלמו מהמפה! ל‑AI אין יכולת לנחש מי באמת דיבר איתו – מבחינתו זה אתם.
אז איך מתנהלים נכון?
מה רוצים לעשות | איך עושים את זה בפועל |
לשאול בשביל חבר | פותחים Temporary Chat (שיחה זמנית). כפתור קטן ליד תיבת הטקסט – לחיצה → האייקון הופך לסמל שעון חול, הצ’אט לא נרשם בזיכרון. |
לא לשמור משהו | פשוט כותבים: “אל תשמור את זה בזיכרון”. והוא – כמו מרי קונדו – משליך לאשפה. |
כן לשמור משהו | מנסחים ברור: “תזכור ש…”. לדוגמה: “תזכור שאני אוהבת בשר ושנמאס לי מסלטים.” |
לערוך/למחוק בדיעבד | סמל ⚙ בתחתית‑צד שמאל > Personalization > Memory. שם עורכים, מוחקים, או משביתים לגמרי את הזיכרון. |
תחזוקה חודשית | קובעים ביומן: “ניקיון GPT”, 10 דק’ בסוף כל חודש. נכנסים לאותו תפריט Memory ועוברים על הרשימה – מה רלוונטי, מה מיותר, מה מביך מדי להישאר. |
בונוס קטן לבעלי עסקים
משתמש אחד = מנוי אחד. עובדים? קולגות? שיפתחו חשבון משלהם.
דו”ח פעילות חודשי: אם אתם חולקים את המחשב עם אחרים, עברו על ה‑History. תדמיינו שזה חשבון הבנק שלכם – לא תתנו סתם כך את הסיסמה, נכון?
אתגר סיום (קליל ומפתיע)
פתחו צ’אט חדש.
כתבו: “תכתוב לי כל מה שאתה יודע עלי.”
קראו בעיון: האם הוא צודק? או שהבינה הפכה אתכם לבוטניקאים טבעונים?
כתבו לי בתגובות:
איפה GPT פגע בול,
ואיפה הוא פספס בענק (אני מצפה לשמוע על סטייקים שנעלמו…).
אם הפוסט עזר, לחצו לייק, הירשמו לעדכונים, ואל תשכחו – לא חולקים GPT!
Comments